<h1>ראב"ן שו"ת סימן נ"ט</h1>
<h2>דף ל:</h2>
נשאלתי. הא דתנן לכל מפסיקין לראשי חדשים לחנוכה ופורים ולתעניות וכו' ופירוש שאם חל ראש חודש או חנוכה ופורים או תענית בשיני בשבת או בחמישי מפסיק פרשה של אותה שבת ואין קורין בה אלא דראש חודש ודחנוכה ודפורים או דתענית ויחל משה, ומקשי עלה בתענית למה לי הפסקה ליקרו בצפרא פרשה דשבתא ובמנחתא ליקרו דתעניתא ואמאי מפסיק, ומשני אמר רב ששת בריה דרב אידי מסייע ליה לר"ה דאמר מצפרא כינופיא, ומפרש אביי שהיו זקינים נאספים בבוקר והיו הולכים בעיר עד חצי היום ואם היה אדם שיש בידו עבירה מחזירין אותו בתשובה ולאחר חצי היום היו קורין ומפטירין עד המנחה והדר בעו רחמי עד הלילה, ומשום שהיו עוסקים במילי דמתא עד חצי היום לא היו קורין בבוקר בפרשה דשבת ולפיכך מפסיקין. ושאלני חתני ואנן דקרינן בצפרא וקרינן במנחתא נקרי בצפרא דשבתא ובמנחתא דתעניתא (תשובה מדקאמר), ואמאי קרינן בצפרא ופניא דתעניתא. תשובה מדקאמר מסייע ליה לרב הונא דאמר מצפרא כינופיא, מכלל דאיכא למאן דאמר מאורתא כינופיא וכל הלילה עוסקין במילי דמתא ובצפרא קרו ומפטירין, ואליבא דידיה לא בעי תלמודא למה לי הפסקה ליקרו בצפרא דשבתא דהא אליביה מצפרא קרינן דתעניתא, אלא ודאי אליבא למאן דאמר מצפרא [ו]במנחתא קרינן דתעניתא קא בעי ליקרו בצפרא דשבתא, ותירץ ליה שלא היו קורין כלל. ואנן השתא כיון דלא מפסיק הילכתא לא כמאן דאמר (ו)בצפרא קרי ומפטרי ולא כמאן דאמר במנחה, עבדין כתרוייהו וקרינן מצפרא ולא מפטרי ובמנחה קרינן ומפטירין לקיים דברי שניהם. ומשו"ה קרינן ומפטירין קודם תפילת המנחה, דהכי אמרינן התם מפלגיה דיומא לפניא ריבעא דיומא קרינן ומפטירין וריבעא דיומא בעינן רחמי, וגם אנו מתפללין במנחה אחר קריאת ספר תורה ענינו.
